רוני שלום הוא מנהל ביה"ס חיכמה ללימודי ערבית ומזרח תיכון, יועץ, חוקר ומרצה בתחומי השפה הערבית ותרבויות המזרח התיכון.
האזור המשתרע בין הערים ג'נין – שכם – טול כרם שבשומרון היה מכונה בזמן המנדט הבריטי בשם "המשולש" בשל הצורה אותה הרכיבו 3 הערים הגדולות על כפרי הלווין שלהם. המונח היה בעיקר בשימוש בריטי ולא רק בא"י-פלסטינה עד שאומץ והפך למטבע לשון מוכר בישראל. ראו את איור המשולש במפה (מתוך כרזת הבחירות של מפלגת מפ"ם 1948 – 1997).
והנה תמונה מוגדלת של משולש הערים ג'נין -שכם טולכרם.
באזור זה יש צפיפות יחסית של יישובים ערביים ואין בו נוכחות משמעותית של יישובים יהודים (היישובים "שבי שומרון" ו"עינב" מגרדים את צלעו הדרומית).
המונח "משולש" לציון גוש היישובים הערביים בשומרון, הפך ברבות הימים למטבע לשון אשר משמעותו "גושי יישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה דוברת ערבית" גם אם תפזורת היישובים לא מרכיבה בהכרח צורת משולש.
בהמשך לכך, גם האזור המיושב באוכלוסייה דוברת ערבית אשר ניתן לישראל מירדן במסגרת הסכמי שביתת הנשק (הסכמי רודוס 1949) כונה "המשולש".
האזור, כפי שבא לידי ביטוי גם בכרזת הבחירות לעיל, נדרש על ידי ישראל לאחר מלחמת העצמאות בכדי להעניק לה עומק אסטרטגי במקרה של מתקפה עליה ממזרח וישראל העניקה עבורו לירדן שטחים באזור בית שאן ומקומות נוספים.
ראו במפה משמאל: האזור המסומן במפה בכחול, ממזרח לאזור השרון, ואשר משתרע מהכפר סאלם שבצפון ועד לכפר קאסם שבדרום קיבלו את השם "המשולש" וברבות הימים זכה לשמות נפרדים: "המשולש הצפוני" ו"המשולש הדרומי" בכדי להבדיל את החלקים השונים של גושי היישובים הערביים ממזרח לשרון המכונה "המשולש" (אין רצף טריטוריאלי ביניהם).
מאת Mikey641, Bolter21, NordNordWest, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=58401084
בצהוב – יישובי המשולש הערביים בישראל
באדום – שטחים בשליטת הרשות הגובלים ביישובי המשולש הערביים בישראל (חיבור פוטנציאלי)
בכחול – יישובים יהודיים במשולש
תכנית "שלום לשגשוג" אשר הוצגה לאחרונה ע"י האמריקאים התייחסה לאזורים אלו ואף דנה באפשרות לבצע חילופי שטחים בין ישראל למדינה הפלשתינית העתידית, במסגרתם גבולות ישראל ישורטטו מחדש כך ש"המשולש", כלומר האזור בו נמצאים יישובי בעלי אוכלוסייה ערבית מוסלמית, אשר מזהה את עצמה מבחינה לאומית כפלשתינית, יסופחו למדינת פלשתין תמורת שטחים אחרים בהם מתגוררת אוכלוסייה יהודית ביו"ש.
הרעיון, אשר הועלה לא פעם על ידי מנהיגים שונים בישראל, התקבל בהפתעה יחסית ובמורת רוח מצד נציגי האוכלוסייה הערבית – המוסלמית בפרלמנט הישראלי.
"קהילות אזור המשולש אשר מורכב מ: כפר קרע, ערערה, באקה אלר'רביה, אום אלפחם, קלנסאווה, טייבה, כפר קאסם, טירה, כפר ברא וג'לג'וליה ואשר ברובן המוחץ רואות בעצמן פלסטיניות היו אמורים במקור להיכלל בשטחים אשר נשלטו ע"י ירדן במהלך המו"מ על קו הפסקת האש 1949. שטחים אלו הוחזקו ע"י ישראל מסיבות בטחוניות אשר כיום אין בהן צורך. התכנית בוחנת את האפשרות, בהתאם להסכמים שייקבעו בין הצדדים השונים, שגבולות ישראל ישורטטו מחדש כך שאוכלוסיות המשולש יהיו חלק ממדינת פלסטין. במקרה וכך יוסכם, זכויות האזרח של תושבי המשולש יהיו תחת מערכת השיפוט של הגופים הרלבנטיים."
התכנית התייחסה נקודתית ליישובים הגדולים ביותר בכל אזורי המשולש כאשר ההיגיון שבבסיסה פשוט: חיבור אוכלוסייה הרואה עצמה כפלסטינית למדינה הפלסטינית העתידית ללא עקירה או גירוש.
מפה מיוחדת ואקסלוסיבית לקוראי חיכמה-בלוג:
בצפון המשולש גוש אום אלפחם – ערערה – כפר קרע אשר יכלול את רצועת היישובים סאלם – זלפה – ביאדה – מושיירפה ואשר מונה מעל ל-100,000 איש.
בצהוב – יישובי המשולש הערביים בישראל
באדום – שטחים בשליטת הרשות הגובלים ביישובי המשולש הערביים בישראל (חיבור פוטנציאלי)
בכחול – יישובים יהודיים במשולש
במרכז המשולש גוש באקה אלר'רביה – ג'ת וכן גוש היישובים "זמר" (ימה – באר א-סיכה -איבתאן – אלמרג'ה) בין קיבוץ בחן לקיבוץ מגל. המונה כ-45,000 בני אדם.
בדרום המשולש גוש כפר קאסם – כפר ברא – ג'לג'וליה וכן גוש טירה – טייבה – קלנסאווה המונה כ-120,000 איש.
בצהוב – יישובי המשולש הערביים בישראל
באדום – שטחים בשליטת הרשות הגובלים ביישובי המשולש הערביים בישראל (חיבור פוטנציאלי)
בכחול – יישובים יהודיים במשולש
בסה"כ מדובר בכ-300 אלף איש אשר מתגוררים באזור אשר היו אמורים להישאר תחת שליטת ירדן לפני הסכמי רודוס וניתנו לישראל כמענה חלקי לצרכי הביטחון שלה בחזית זו בעבר ואשר יזכו כעת באזרחות של המדינה הפלשתינית העתידית.
למרות הבעת הבוז ומורת הרוח מצד מרבית נבחרי הציבור של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, התכנית, במידה ותמומש במסגרת הסכם בין הצדדים, מציגה יתרונות לפלשתינים ולערביי המשולש כאחד: מעבר להגדלת השטחים הקיימים לרשותם, היא תאפשר חיבור בין אוכלוסיות הרואות בעצמן אוכלוסיות אחיות ובעלות קשרי משפחה, תסייע למימוש הזהות הלאומית של הפלסטינים בצורה הרחבה ביותר האפשרית כיום ותזרים מאות אלפי משלמי מיסים וכוח אדם מלומד, מפותח ובעל הון אשר יוביל את הקמתה של המדינה הפלשתינית העצמאית העתידית ויסייע לפתח בה כלכלה ברת קיימא.
נכון לכתיבת שורות אלה, התכנית נענתה בהתנגדות גורפת מצד הפלשתינים ונציגיהם. אלו לא יכולים להצטייר כמי שוויתר על החלומות ועל אתוס המאבק בישראל ויעדיפו שימור של האוכלוסייה במצב תודעתי של לוחמה והתנגדות.
לא מן הנמנע שתגובה זו תביא לכך שזו תהיה ההזדמנות האחרונה בהחלט להקמתה של מדינה פלשתינית עצמאית בשטחי יו"ש …מי שראה שבתכנית הזו תכנית לא טובה, יקבל בסיבוב הבא תכנית שתתעלם לחלוטין משאיפותיהם הלאומיות.
