האתגר וההזדמנות: נתוני ההצבעה של דוברי הערבית בישראל - הכנסת ה-23 (מרץ 2020)
מה המצב הדמוגרפי בישראל? למי הצביע המגזר הערבי וכיצד התפלגה ההצבעה על פי יישובים, אזורים ודתות? מה חושב עזמי בשארה על הבחירות בישראל ומה אומרים מתנגדי הבחירות? סיכום הבחירות במגזר הערבי לשנת 2020
- הנושא הראשי של מאמר זה: בלוג השפה הערבית והמזרח התיכון, החברה הערבית בישראל
רוני שלום הוא מנהל ביה"ס חיכמה ללימודי ערבית ומזרח תיכון, יועץ, חוקר ומרצה בתחומי השפה הערבית ותרבויות המזרח התיכון.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש דצמבר 2019, נאמדת אוכלוסיית מדינת ישראל בכ-9,136,000 בני אדם.
84% מהאזרחים הישראליים בעלי זכות הבחירה הם יהודים ובני משפחותיהם (אלו מוגדרים ע"י הלמ"ס כ"אחרים").
16% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם דוברי ערבית, רובם מוסלמים בדתם ומיעוטם דרוזים ונוצרים מעדות שונות.
הלמ"ס כולל במניין התושבים גם את תושבי מזרח ירושלים, אלו מחזיקים בתעודת תושבות בלבד (רק 5% מהם מחזיקים באזרחות ישראלית) והם מחזיקים בזכות הצבעה לפרלמנט הפלסטיני.
עליית אחוזי ההצבעה בישובים הערביים
בבחירות אשר נערכו בחודש מרץ 2020 לכנסת ה-23, בהשוואה לבחירות לכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) התקרבו אחוזי ההצבעה בכלל היישובים הערביים לאחוזי ההצבעה ביישובים היהודיים (74%) אשר נותר כמעט ללא שינוי: כאשר ביישובי המשולש והצפון עמדו אחוזי ההצבעה על 69% (עלייה של 13% במשולש, עלייה של 10% ביישובי הגליל ועלייה של 15% ביישובים הבדואיים בצפון). אחוזי ההצבעה במגזר ה"יהודים ובני משפחותיהם" נותר כמעט ללא שינוי ועמד על 74%.
אחוזי ההצבעה ביישובים הערביים - על פי סוג היישוב
כאמור, ביישובי המשולש והצפון עמדו אחוזי ההצבעה על 69%, אלו הביאו לידי ביטוי עלייה של 13% באחוז המצביעים במשולש, עלייה של 10% באחוז המצביעים ביישובי הגליל וכן עלייה של 15% במספר המצביעים ביישובים הבדואיים בצפון. ביישובים הלא מוסלמיים לא הורגשה עלייה משמעותית במספר המצביעים, למעט תופעה יוצאת דופן ביישוב הדרוזי כסרא סמיע בו עלה אחוז המצביעים בכ-90%.
עליית אחוזי ההצבעה בקרב דוברי ערבית בבחירות מרץ 2020
ככלל, אחוזי ההצבעה עלו בכל היישובים המוסלמיים בישראל
והנה רשימת 10 היישובים בהם העלייה באחוזי ההצבעה (לעומת בחירות קודמות) הייתה הגבוהה ביותר, 8 מהיישובים הם יישובים מוסלמיים, אחד דרוזי ואחד יהודי – חסידי.
| שם היישוב | קטגוריית יישוב | אחוז הצבעה 2020 |
| כסראסמיע | יישובי הדרוזים בגליל | 1.890932545 |
| עראמשה | יישובי הבדואים בצפון | 1.761160413 |
| תראבין אצאנע שבט | יישובי הבדואים בנגב | 1.429376304 |
| סייד שבט | יישובי הבדואים בנגב | 1.356305712 |
| גסר אזרקא | יישובים ערביים בגליל ובצפון | 1.322024448 |
| עילוט | יישובים ערביים בגליל ובצפון | 1.273052673 |
| טמרה יזרעאל | יישובים ערביים בגליל ובצפון | 1.265921613 |
| מעלה עירון | יישובי המשולש | 1.264272132 |
| אבטין | יישובי הבדואים בצפון | 1.261068392 |
| קוממיות | יישובים חרדיים בדרום | 1.241442316 |
בפועל בחירות 2020 היו הסיוט של מתנגדי הבחירות במגזר הערבי בישראל אשר רואים בכל סוג של מעורבות בפוליטיקה הישראלית כמעשה בגידה או שיתוף פעולה עם האוייב או "הכובש" הציוני וטוענים שהדבר מחזק את כוחה של ישראל ומונע את התפרקותה – חורבנה.
לעומתם יש כאלו, ביניהם עזמי בשארה אשר ממשיך לבחוש בקלחת גם ממקום מושבו המרוחק בקטר, ואשר מצדד בדיעה אשר טוענת כי החרמת הבחירות לא תורמת דבר וכי המעורבות הפעילה היא זו שתצליח להשיג הישגים לטובת "הפלשתינים" בישראל.
יו"ר הרשימה איימן עודה מסביר מאחד מבתי הקפה בחיפה, למה חשוב שיהיה מי שיפעל לטובת "הזהות הפלסטינית" בתוך המוסדות הישראליים הנבחרים: "הערבי הישראלי הוא ערבי פגום וישראלי פגום אשר נאסר עליו ללמוד ולהכיר את הזהות הפלסטינית שלו בבתי הספר ובאוניברסיטאות". ואילו עיסאוי פריג' ממרץ אומר בראיון אחר: "החרמת הבחירות משרתת את נתניהו"
נתוני ההצבעה ביישובים הערביים - על פי סוג יישוב ואזור
והנה נתוני הבחירות האחרונות על פי יישובים ואזורים:
היישובים הערביים בגליל
אחוז ההצבעה ביישובים הערביים בצפון ובגליל עמד על 69%
מספר הקולות הכשרים עמד על 264,584 בני אדם
93% מהמצביעים נתנו את קולם ל"רשימה המשותפת" והיתר למפלגות לא ערביות.
יישובי המשולש
אחוז ההצבעה ביישובי המשולש עמד על 69%
מספר הקולות הכשרים עמד על 135,136 בני אדם
97% מהמצביעים נתנו את קולם ל"רשימה המשותפת" והיתר למפלגות לא ערביות.
היישובים הבדואיים
אחוז ההצבעה ביישובים הבדואיים בצפון עמד על 60%
מספר הקולות הכשרים עמד על 51,187 בני אדם
84% מהמצביעים נתנו את קולם ל"רשימה המשותפת" והיתר ל"ישראל ביתנו", "הליכוד".
אחוז ההצבעה ביישובי הנגב (כולל דריג'את) עמד על 48%
מספר הקולות הכשרים עמד על 71,125 בני אדם
94% מהמצביעים נתנו את קולם ל"רשימה המשותפת" והיתר למפלגות לא ערביות.
היישובים הדרוזיים
אחוז ההצבעה ביישובים הדרוזיים בגליל עמד על 56%
מספר הקולות הכשרים עמד על 53,365 בני אדם
40% מהמצביעים נתנו את קולם ל"כחול לבן" והיתר ל"הליכוד", "אמת העבודה גשר מרצ".
אחוז ההצבעה ביישובים הדרוזיים בגולן עמד על 16% בלבד
מספר הקולות הכשרים עמד על 333 בני אדם
55% מהמצביעים נתנו את קולם ל"כחול לבן" והיתר ל"רשימה המשותפת" (30%), "הליכוד", "ישראל ביתנו", "אמת העבודה גשר מרצ".
היישובים הנוצריים
אחוז ההצבעה בשני היישובים היחידים בישראל בהם רובם ככולם של התושבים הם נוצרים דוברי ערבית (מעיליא ופסוטה) עמד על 66%. מתוכם 83% הצביעו לרשימה המשותפת, 7% לישראל ביתנו ו-4% לכחול לבן.
מבין כלל בעלי זכות הבחירה במגזר הנוצרי דובר הערבית בישראל (כ-95,000 איש), עמד מספר המצביעים למפלגת ישראל ביתנו על כ-10%.
היישובים הצ'רקסים + ר'ג'ר
אחוז ההצבעה בשני היישובים הצ'רקסים כפר כמא וריחניה עמדו על 51%
מספר הקולות הכשרים עמד על 1,642 בני אדם
65% מהמצביעים נתנו את קולם ל"כחול לבן", והיתר ל"רשימה המשותפת", "העבודה".
אחוז ההצבעה ביישוב העלוי היחיד בישראל ר'ג'ר עמד על 36%
מספר הקולות הכשרים עמד על 669 בני אדם
רובם הצביעו למפלגות: ש"ס, העבודה והליכוד.
סיכום הנתונים ואחוזי ההצבעה ל"רשימה הערבית המשותפת"
מספר הבוחרים שנוספו ל"רשימה המשותפת" בבחירות מרץ 2020 עמד על מעל ל-100,000 איש כאשר רובם ככולם של המצביעים הם מוסלמים ונוצרים מיישובי הצפון והמשולש.
על פי הגרף המופיע (עפ"י ניתוח של נתוני הלמ"ס) ניתן לראות שהרשימה הערבית המשותפת מיצתה כמעט לחלוטין את כוחה האלקטורלי ביישובים הערביים הגדולים כאשר לפניה האופציות הבאות להגדלת מספר הנציגים של הרשימה בכנסת:
1) העלאה של אחוזי המצביעים ביישובים הבדואיים בצפון ובנגב (אחוזי הצבעה של 60% ו-48% בהתאמה)
2) חיזוק כוחה האלקטורלי במגזר הדרוזי (לא משמעותי)
3) חיזוק כוחה האלקטורלי במגזר היהודי על חשבון מפלגות שמאל ושמאל רדיקלי
באופן היפותטי, במידה ואחוז המצביעים בקרב דוברי הערבית היה זהה לאחוז המצביעים ביישובים היהודיים, יכלה הרשימה להגיע לתקרה של עד 18 – 19 מנדטים אולם בשל האחוז הגבוה יחסית של צעירים מתחת לגיל ההצבעה במגזר דובר הערבית היא לא יכולה לממש זאת בשלב הזה.
נראה שהאסטרטגיה בה בחרה הרשימה המשותפת אפוא היא הגדלת מספר הבוחרים בה על חשבון מפלגות מרכז-שמאל יהודיות מחד ומפלגות שמאל רדיקלי מאידך.
קבלת עדכונים על מאמרים חדשים באמצעות הדוא"ל
האתגר, ההזדמנות והאלטרנטיבה
בפועל, הרשימה המשותפת, אשר מנקודת מבט ישראלית (מסמך החזון של ערביי ישראל / הצהרת חיפה) היא מפלגה בעלת שאיפות קיצוניות – בדלניות אוטונומיות, הצליחה לחזק את מעורבות האזרח הערבי בפוליטיקה בישראל תוך שהיא רואה בהגדלת המעורבות וההשפעה שלה כלי למימוש הדרגתי של שאיפותיה הלאומיות והבדלניות וניהול סדר היום של המיעוט הערבי במדינה.
בבחירות אלה, לעומת זאת, חלחלה גם ההבנה כי המפלגות הישראליות הלאומיות, מימין ומשמאל, אשר דוגלות בהמשך שילוב דוברי הערבית בחברה הישראלית הכללית, לא יכולות לשבת ביציע ולאפשר למונופול "המשותפת" לשמש כמפלגת יחיד במשחק האלקטורלי בקרב דוברי הערבית. זו באה לידי ביטוי, "מעט מדי ומאוחר מדי" במסגרת מערכת הבחירות הנוכחית.
הערבים בישראל אינם מהווים מקשה רעיונית או אידיאולוגית אחת. השילוב הבלתי אפשרי בין גורמים בעלי אידיאולוגיות מנוגדות ואף סותרות ברשימה "משותפת" אחת (קומוניסטים, ליברלים, לאומנים ואיסלאמיסטים) מתאפשר בעיקר על רקע חוסר התחרות והפעילות של אלטרנטיבות אחרות במגזר.
ככל הנראה זו מערכת הבחירות הטובה ביותר של "המשותפת" ושיא פעילותה השיווקית. עם זאת, מה יגיד הבוחר הערבי לאחר שמפלגה שהגיעה למספר שיא אפשרי של מנדטים, לא הצליחה להניב לבוחריה אף לא הישגי מהותי אחד מספסל האופוזיציה?
- הנושא הראשי של מאמר זה: בלוג השפה הערבית והמזרח התיכון, החברה הערבית בישראל
עם מי תרצו לשתף את המאמר?