דף הבית / חיכמה - בית הספר לערבית ומזרח תיכון / חומרי לימוד בערבית / המדריך המלא: מה ההבדל בין ערבית קלאסית, ערבית תקשורתית וערבית מדוברת?

המדריך המלא: מה ההבדל בין ערבית קלאסית, ערבית תקשורתית וערבית מדוברת?

מה ההבדל בין ערבית קלאסית, ערבית תקשורתית וערבית מדוברת?    רבים מהמתעניינים בקורסים של חיכמה – התכנית ללימוד ערבית, עוסקים בשאלה הזו, ולכן אנו פותחים איתה את מרבית הקורסים שלנו לשפות המדוברות ולשפה הערבית המודרנית. לשאלה זו מימדים היסטוריים, תרבותיים ודתיים והבנתה מהווה שיקול מכריע בבחירות מסלול הלימודים שלך בשפה הערבית, או בעת התלבטות בין סוגי הקורסים שהסטודנט צריך או רוצה לקחת לצורך מטרה מסויימת. במאמר הבא ננסה לפשט את הדברים ולהסביר בצורה ברורה במידת האפשר מה ההבדל בין השפה הערבית הקלאסית, הערבית של אמצעי התקשורת והשפות הערביות המדוברות.

ערבית קלאסית

ערבית קלאסית אל מול ערבית מודרנית

השפה הערבית הקלאסית היא הרובד הגבוה ביותר של הערבית, אם תרצו מעין "עברית של המקרא", חיבורים בערבית קלאסית נותרו לנו בדמות קטעי שירה מחצי האי ערב של לפני האסלאם (תקופת הג'אהליה) ובדמות הקוראן (הכרים) שכתוב בלהג הערבית של שבט קורייש, שבטו של נביא האסלאם מוחמד (570 – 632 לספירה). בחצי האי ערב היו להגים שונים של מה שמכונה היום "ערבית קלאסית" כאשר הערבית שהטביעה את החותם המשמעותי ביותר היא הערבית שבה כמובן נכתב הקוראן, ספר הספרים של האסלאם. לאחריה המשיכו מלומדים מוסלמים לכתוב יצירות דתיות בקבצי החדית', ספרי הפרשנות, הדקדוק והפילוסופיה השונים (המאה ה-7 עד המאה -9 לספירה).

להגי / שפות ערביות מדוברת

לאחר כיבוש כל חצי האי ערב המשיכו הח'ליפים המוסלמים בכיבוש המזרח התיכון כולו, צפון אפריקה וחלקים מאירופה, בתחילה לא נהגו הכובשים המוסלמים להתערב ולהתחתן עם התושבים המקומיים והבדילו עצמם כאליטה נפרדת הנהנית מזכויות יתר. אולם בהמשך התיישבו הערבים באזורים אותם כבשו, יצרו קשרי נישואין עם האוכלוסיות המקומיות, ואלו התאסלמו בהדרגה מסיבות שונות, ובעיקר על מנת לזכות בזכויות היתר של המוסלמים, באימפריות האסלאמיות השונות שקמו זו אחר זו בשטחי המזה"ת וצפון אפריקה.

השפה הערבית "הצחה" הלכה ואיבדה את מקומה וחדלה להיות שפת אם בקרב דוברי ערבית רבים בחצי האי ערב וגם בשל המגע שלה עם שפות מזרחיות ולא-מזרחיות שונות באזורים שנכבשו על ידי האסלאם. כך נוצר הלהג המצרי אשר הושפע מהשפה המקורית – הקופטית, יוונית, ארמית ולאחר מכן טורקית, אנגלית ושפות נוספות, כך נוצר הלהג העיראקי אשר הושפע מהשפה המקורית – הארמית, שפות מקומיות אחרות, מהשפה הפרסית ולאחר מכן אנגלית ושפות נוספות. כך נוצרו הלהגים הצפון אפריקאים אשר מכילים יסוד חזק של הלהגים הצפון אפריקאים – ברברים / אמזיגים המקוריים. כיום ישנן עשרות שפות, אם לא מאות תת-שפות עם יסוד חזק של ערבית בתוכן, אך לא רק, ואלו השפות המדוברות בחיי היום יום, עם הילדים והמשפחה, זוהי שפה גמישה יחסית, לא רשמית, ויש בה מאפיין זהות ייחודי לכל יישוב, כפר ועיר במזה"ת. לשפות אלה אוצר מילים שונה, דקדוק שונה ודרכי הבעה שונות, כאשר הלהג הנפוץ ביותר הוא הערבית המצרית, זאת בשל היותה של מצרים המדינה הערבית הגדולה ביותר, ובשל מרכזיותה של מצרים בתעשיית הקולנוע והמוסיקה באזור.

ערבית של אמצעי התקשורת – ערבית מודרנית

עם הקמת מדינות הלאום הערביות המודרניות במהלך המאה העשרים, עלה צורך לייצר שפה מודרנית וקלה מעט יותר מהערבית הקלאסית, על סגנונה וחוקיה הקפדניים, זאת על מנת לאפשר תקשורת בשפה אחידה, מעין שפת – על, בין דוברי הלהגים הערביים השונים, וכך נוצרה הערבית המודרנית – Modern Standard Arabic, אשר מהווה גרסה "מרוככת" וקלה יותר של הערבית הקלאסית. המשלב הזה של השפה הוא הערבית הרשמית של ימינו בה נכתבים ספרים ועיתונים, בה משודרים שידורי הטלוויזיה, בה נכתבים חוקי המדינות וכו', שפה זו היא בבחינת שפה שנייה לכל דובר ערבית מלידה, ואיננה שפת אם, אלא שפה נרכשת אותה לומדים דוברי הערבית בבתי הספר במהלך לימודיהם ועם חשיפתם לאמצעי התקשורת.