ד"ר רפיק אבו בכר מספר על מילים שחדרו מערבית מדוברת בלהגים עירוניים וכפריים אל השפה העברית, הוספנו עבורכם הקוראים מילים נוספות ופופולריות:
שקפה = חתיכה, צ'יזבּ = שקר, צ'יזבּאת = שקרים, צ'ילבּ/ה = כלב/ה, אנ שאא אללה = אם ירצה אללה, בוצ'רא – מחר, אהבּל = טיפש, מסטוּל = מי שמתנדנד מצד לצד, אסלי (במקור: אצלי)= מקורי, ואללה = אני נשבע באללה, ווג'הראס = כאב ראש, מג'נון = משוגע, דוגרי (חדר מטורקית לערבית) = ישר, רסמי = באופן רשמי, סבּאבּה (במקור: צבאבה) = אהבת נעורים, פדיחה = בושה, תפרן (במקור: טפרן) = מרושש, סחתין (במקור: צחתין) = פעמיים בריאות, ניג'ס = טמא, אחלא = הכי טוב, ח'לאס (במקור: ח'לאצ) = מספיק/די, חלווה (במקור: חילווה) = מתוקה, סחבכּ (במקור: צחבּכּ) = חבר שלך, אח'וכּ = אח שלך, ג'יני = שד, ג'ורה = ביוב, כיף = הנאה, מבּסוט = מרוצה, מליאן = מלא, שוויה שוויה = לאט לאט.
ד"ר אבו בכר הוא בלשן ומרצה באוניברסיטת בר אילן, מכללת בית ברל ואלקאסמי וחוקר השפה העברית, צפו בקטע מתוך התכנית לונדון וקירשנבאום לרגל יום השפה הערבית בכנסת ישראל: