מקור השם
לוח השנה ההיג'רי (אַתְ-תַקְוִים אלְהִגְ'רִי) , משמעותו: ספירת השנים אשר החלה עם מסעו של מייסד דת האסלאם, מוחמד, אל העיר ית'רב, ואשר מכונה היג'רה.
רקע היסטורי
בראשית דרכו של נביא האסלאם, במהלך החודשים יוני – יולי בשנת 622 לספירה, היגר מוחמד בחשאי עם קומץ מאמינים – מהגרים (מֻהַאגִ'רוּן) ראשון מהעיר מכּה אל העיר ית'רבּ (يثرب), מרחק של כ-320 קילומטרים (ראו מפה), זאת לאחר שרעיונותיו הדתיים והחברתיים לא התקבלו בעין יפה בקרב הערבים תושבי מכּה, אשר היו עובדי אלילים באותה תקופה, וביקשו להתנקש בחייו.
לאחר שנביא האסלאם מוחמד התקבל בית'רבּ ע"י תומכיו (אַלְאַנְצַאר), הוא המשיך לגבש בה, במשך מספר שנים, את בסיסו האידיאולוגי והאמוני והרחיב את עדת התומכים שלו בתהליך שהגיע לשיאו עם חזרתו למכה וכיבושה.
בשנת 638 לספירה, כ-17 שנה לאחר אותה ההיג'רה, 6 שנים לאחר מותו של מוחמד, קבע הח'ליף השני, עמר אבּן אלח'טאבּ, את ההיג'רה כמסמנת את תחילתו של לוח השנה האסלאמי (היג'רי) אשר תחילתו ביום הראשון של חודש מוחרם בשנת 622. שנת 2016 הלועזית היא שנת 1437 להיג'רה.
שמה של ית'רב שונה בהמשך ל"מדינת אנ-נבּי" (עירו של הנביא) או בקיצור: "מדינה", והיא זוכה כיום לכינוי: אַלְמַדִינַה אלְמֻנַוַרַה (העיר המוארת).
שיטת החישוב
לוחות השנה העברית והלועזית מתבססים ומותאמים למחזוריות הירח והשמש, כך היה נהוג גם בקרב הערבים תושבי החיג'אז טרם הגיע האסלאם, אולם שיטת חישוב זו בוטלה מפורשות בצו קוראני. לפיכך, לוח השנה המוסלמי הוא לוח שנה ירחי, אשר אינו קשור בעונות השנה, הלוח מורכב מ-12 חודשים בני 29 או 30 ימים אשר יוצרים שנים באורך של 354 – 355 יום בלבד.
חודשי השנה ההיג'רית הם: מוחרם • צפר • רבּיע אל-אוול • רבּיע א-ת'אני • ג'ומאדא אל-אוּלא • ג'ומאדא א-ת'אניה • רג'בּ • שעבּאן • רמדאן • שוואל • ד'ו אל-קעדה • ד'ו אל-חיג'ה