סעד למג’רד – זמר הפופ המרוקאי שמשגע את המזרח התיכון

סעד למג'רד מרוקוסעד למג’רד הוא ממש “ג’סטין טימברלייק המרוקאי” – הוא שר בלהג המרוקאי, יודע לזוז ולרקוד, משלב ביטים קצביים בשיריו ונרדף על ידי מיליוני מעריצות בנות טיפש-עשרה. הוא הצליח להתעלות על מיטב זמרי הפופ בעולם הערבי בזכות הסינגל שהוציא בשם “לְמְעַלֵּם”, אשר זכה למיליוני צפיות ביוטיוב והכניס אותו לספר השיאים של גינס. כעת הוא בין המועמדים בטקס פרסי המוזיקה של MTV. האם הוא בדרך להפוך לזמר מוערץ בכל העולם?

מזה שנים שלזמרים המצריים וללהג המצרי יש מעין מונופול שלא נכתב בשום מקום על שירי הפופ הערביים, אולם הוא בהחלט קיים ומורגש. עד היום ישנה מוסכמה, בלתי מוצדקת לעניות דעתי, בקרב החברה הערבית (וגם הישראלית) לפיה השירים המשובחים ביותר, גם אלה העכשוויים, מזוהים עם הלהג המצרי. כמה רמות מעליהם ניצבים שירים המושרים בערבית הספרותית ובשירה הערבית הקלאסית. נראה שהתפישה הזו נובעת בעיקר מהתפוצה הרחבה של סרטי הקולנוע המצריים בעולם הערבי ומההילה שהקיפה בימי הזוהר, ועדיין מקיפה, את גדולי הזמר הערבי כמו אום כלת’ום, מוחמד עבד אל-ווהאב ופריד אל-אטרש ששרו הן בלהג המצרי (להג עירוני קהירי) והן בספרותית. לצד הענקיים הללו זכו לתהילה גם כמה כוכבים וכוכבות מלבנון, כמו וודיע אל-סאפי ופיירוז, שהעניקו את הכבוד הראוי גם ללהג הלבנוני, אם כי בהיקף צנוע יותר, הגם שהם היו מבצעים בנוסף שירים בערבית ספרותית וקלאסיקות מצריות.

עד לפני כמה שנים נדיר היה לפתוח ערוץ מוזיקה ערבי כלשהו או תחנת רדיו ערבית ולשמוע שירים שאינם בלהג המצרי. זמרים וזמרות רבים, יוצאי לבנון בעיקר, כמו נאנסי עג’רם, היפאא ווהבי, מרים פארס, אליסא, ואיל ג’סאר, אמל חג’אזי, פדל שאכר, סאבר אל-רובאעי, אסאלה נסרי ואחרים, חשו שעל מנת להפוך לפופולריים ולהצליח ברחבי העולם הערבי עליהם להתאים את עצמם לדרישות הקהל ולשיר גם בלהג המצרי. ואכן המאמץ הזה השתלם להם. זמרים שלא מצליחים לעשות זאת עדיין מתנצלים על כך שוב ושוב ואף לוקחים שיעורים פרטיים כדי לאמץ את הלהג. הזמרים המצריים כלל לא נאלצו להתאמץ, וקשה למצוא זמר או זמרת מצריים ששרים בלהג שאינו מצרי. יוצא דופן הוא הזמר המצרי תאמר חוסני שהוציא לאחרונה שיר אהבה שבו הוא מביא נגיעות מכלל הלהגים, כנראה כחלק מהמגמה שמיד ארחיב עליה.

ישנם גם זמרים לבנוניים שדבקים בגאווה בלהג שלהם, כמו ואיל כפורי ונג’ווא כּרם, אך הם זוכים לקיתונות של ביקורת על כך שאינם שרים בלהג המצרי. באופן די אירוני בעיניי, לזמרים ולזמרות הלבנוניים יש סיבות טובות בהרבה להתנשא על עמיתיהם המצריים כיוון שרובם מסוגלים לשיר כמעט בכל הלהגים, מיומנות כלל לא פשוטה שמצריכה חזרות ואימונים רבים בשביל להצליח לשיר באופן אותנטי ומשכנע בלהג שאינו שפת אמם.

עם זאת, בחמש השנים האחרונות, פחות או יותר, המונופול הזה מתחיל להישבר ולהיסדק. מתרחש מהפך של ממש בתחום כאשר צצים יותר ויותר זמרים מודרניים ממדינות ערב שלא רק שמוצאם אינו מצרי או לבנוני, אלא הם גם בעלי תעוזה לשיר בלהג המדובר שלהם ו”למרות זאת” להצליח לשבות את הקהל בקסמם. במיוחד ניתן לזהות מגמה זו בקרב זמרים ממדינות המפרץ (אל-ח’ליג’), מאיחוד האמירויות, מתימן, מסעודיה ומעיראק, כמו למשל מאג’ד אל-מוהנדס, ראשד אל-מאג’ד, נביל שעיל, חוסיין אל-ג’סמי וראבח סקר. זמרים אלה צברו קהל מעריצים מכובד שמחכה בכיליון עיניים ליצירותיהם בלהג שהם כה אוהבים. התופעה התרחבה וקיבלה הכרה כאשר זמרים ממוצא זה הפכו לשופטים בתוכניות ריאליטי ובכך ניתנה הלגיטימציה גם למתמודדים לשיר בלהגי ארצות מוצאם.

המגמה הזו גוררת בעקבותיה זמרים מרחבי העולם הערבי להוציא שירים ואלבומים בלהג הח’ליג’י (ממדינות המפרץ) לטובת מעריציהם מקרב המדינות הללו. ביניהם הזמרים הלבנוניים עאסי אל-חלאני, מאיא דיאב ומיריאם פארס, ואפילו הכוכב העזתי מוחמד עסאף שהקליט לאחרונה פתיח בלהג הח’ליג’י לסדרה לכבוד הרמדאן הממשמש ובא. הדבר שינה לבלי היכר את פני ערוצי המוזיקה הערביים, כמו רותאנא למשל, ותחנות הרדיו, ששוצפים כישרונות עטויי גלאביות וכאפיות לבנות-אדומות ממדינות המפרץ ומשמיעים את הלהג הזה ללא הרף. כך עלתה קרנן של תוכניות כמו ג’לסאת וונאסה לדוגמא. יש לציין כי גם הזמרים האלה לא חפים מביקורות שמגיעות מארץ הנילוס.

סַעְד לַמְגַ’רֵד הוא זמר ושחקן צעיר שגם לוקח חלק במגמה הזו של שבירת המונופול המצרי-לבנוני על שירי הפופ הערביים, אך דווקא מכיוון צפון אפריקה, וליתר דיוק ממרוקו. סעד, שבחודש אפריל האחרון מלאו לו 31 שנה, הוא בעצם שילוב נדיר של כריזמה, מראה אופנתי וכשרון ווקאלי יוצא דופן. הוא בחור חייכן ולבבי, מקרין חום ובולט בצניעותו, ייחודי בבחירותיו המוזיקליות. סעד כותב ומלחין רבים משיריו, מנגן על פסנתר, שר ברגישות גדולה, דבק במסורת המרוקאית ובלהג המרוקאי מחד גיסא ומאידך גיסא מכניס חידושים. הרוב המכריע של שיריו הוא בערבית מרוקאית מדוברת, אך הוא מיטיב לשיר לא רק בלהג המרוקאי אלא גם באנגלית ובצרפתית וביתר הלהגים הערביים.

עד מהרה הצליח סעד בזכות כמה להיטים בודדים בעלי מילים ולחנים קלילים לכבוש את העולם הערבי דרך היוטיוב והרשתות החברתיות. הסינגלים שלו זכו לעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב, שגם כוכבים בינלאומיים לא זוכים להן. הוא נעשה מבוקש בכל הפסטיבלים בעולם הערבי. בראיונות איתו הוא מספר כי ג’סטין טימברלייק מהווה עבורו מודל לחיקוי ומקור גדול להשראה, כיוון שהוא מעריך את הדרך שעבר ואת הרגישות שלו כשהוא יוצר מוזיקה, את הקשר שלו עם המעריצים ועם המשפחה. ואכן סעד הולך בדרכו ומאוד מזכיר את הסטייל של טימברלייק כשהוא מפליא בריקודים מרהיבים על הבמה ומלהיב את הקהל. עם זאת ישנם לא מעט יוצרים וזמרים מרוקאיים בולטים שהוא מושפע מהם כמו אסמאא למנוור, חאתם עמור ואחמד רידא, שכותבים כולם את השירים שלהם.

בהופעות שלו סעד מבצע שירים מקוריים שלו לצד שירי פולקלור מרוקאיים ומקפיד בכל מדינה שאליה הוא מגיע לבצע שירים של זמרים מפורסמים שיצאו ממנה ושירי פולקלור מקומיים. סעד מאוד אוהב להעלות באופן קבוע ילדים ופעוטות אל הבמה בזמן הופעות חיות, הוא נותן להם את המיקרופון כדי שישירו, מחבק ומנשק אותם ומצטלם איתם. ממש כמו בהופעות של זמרים מזרחיים בישראל, גם בהופעות שלו הוא מאפשר לגברים להציע נישואים לבחירות ליבם. בעתיד הוא מקווה לשתף פעולה עם הזמרת המצרית שירין עבד אל-ווהאב ועם זמר הראי והמלחין האלג’יראי שאב ח’אלד, שהוא מעריץ גדול שלו. לא ידוע אם הוא נמצא במערכת יחסים כלשהי, ובעבר הוא אמר שהוא מחפש בת זוג משכילה ובעלת מידות שתבין, תקבל ותכיל את אורח חייו עם המעריצים, שהם בעיקר מעריצות.

הופעה שלו בפסטיבל תוויזא בטנג’יר שבמרוקו

סעד נולד במראקש למשפחת אמנים מוכרת במרוקו, בנם של הזמר המרוקאי אל-בשיר עבדו ושל השחקנית המרוקאית נזהה אל-רגראגי. הוא גדל באווירה מוזיקלית ולמד בבית הספר למוזיקה ברבאט ואף העתיק את מגוריו לארצות הברית כדי להמשיך שם את לימודיו, ובסוף נשאר שם למשך עשר שנים. ההשפעה המערבית ניכרת ב”לוק” שלו, בריקוד שלו, בלבוש שלו ובשפת הדיבור שלו, שבה הוא משרבב מילה באנגלית בין כמה מילים במרוקאית ומדי פעם משחיל גם מילה בצרפתית.

בגיל 22 הוא הגיע מארצות הברית למזרח התיכון לגיחה קצרה כדי להשתתף בעונה הרביעית של תוכנית תחרות השירה “סופר סטאר” ששודרה בלבנון בשנת 2007. הוא סיים במקום השני אחרי מרוואן עלי, והמתמודדת התוניסאית יוסרא מחנוש סיימה במקום השלישי אחריו. המלחין הלבנוני הנודע אליאס רחבאני ששימש כשופט בתוכנית, כינה אז את סעד “חוּליו (איגלסיאס) של הערבים”.

הנה עיבוד שביצע סעד יחד עם יוסרא לדואט המפורסם של ואיל כפורי ונוואל זוע’בי “מין חביבי אנא” במסגרת התוכנית “סופר סטאר”

בשונה ממתמודדים ישראליים בתחרויות שירה, הזכייה במקום השני לא היטיבה עם סעד ולא הניבה הצלחה גדולה מבחינתו. בשנת 2008 הוא השתתף בתחרות נוספת בשם “למין אל-ע’ניה” (של מי השיר) בלבנון עם השיר “בחב אללי ביכרהני” (אני אוהב את מי ששונא אותי), שיר פופולרי בהופעותיו עד היום. שנה לאחר מכן הוא החליט להפיק בעצמו את שירו הראשון שנקרא “וועדיני” (תבטיחי לי), ואת הקליפ שלו הוא צילם בקליפורניה. השיר הביא לפרסומו של סעד בקרב בני נוער במרוקו. בשנה זו גם הקליט דואט עם אביו אל-בשיר עבדו בשם “עזיז וע’אלי” (אהוב ויקר).

השיר “וועדיני”

סעד עורר שערורייה בעקבות פרשה שיש בה טעם לפגם. מגזיני הרכילות משנת 2010 מספרים כי הוא נכלא בארצות הברית לאחר שהואשם באונס של בחורה ממוצא אלבני. לבסוף הוא שוחרר בשל חוסר בראיות שיפלילו אותו וחזר לחיות במולדתו מרוקו.

בשנת 2011 המשיך את מסורת המשחק של אימו כשניסה את מזלו בתחום וגילם בכשרון רב את “נַסִים” כשחקן הראשי בטלנובלה המרוקאית “אחלאם נסים“, בשם יש משחק מילים עם המילה “אחלאם” שפירושה המילולי הינו “חלומות”, כלומר שם הסדרה מיתרגם בתור “חלומותיו של נסים”, אך זה גם שמה של אהובתו של נסים בסדרה.

באותה השנה ביצע דואט עם סופיה מונתסר, זוכת העונה השישית בתוכנית ריאליטי מוזיקלית מרוקאית בשם “סטודיו דוזים”. השניים חידשו את השיר “סאעה סעידה” (שעת שמחה) של הזמר המרוקאי המוערך מחמוד אל-אדריסי. הם שינו וריעננו את הלחן המקורי כדי שיתאים לקהל צעיר.

הדואט של סעד עם סופיה מונתסר

2012 היא השנה שבה החלה הפריצה הגדולה שלו, בזכות להיטים שהוציא כמו “סאלינא סאלינא” (זה נגמר בינינו), שיר בלהג מרוקאי ובמקצב ח’ליג’י, שהפך אותו למוכר ברחבי מדינות המפרץ (לא מפתיע שדווקא שם החל להתפרסם). או הסינגל המצליח “יא לְ-מימה” (הוי אמא), שהוא כתב והלחין והקדיש בראש ובראשונה לאימו וגם לכל האימהות באשר הן. בשנת 2013 הוציא את אלבום “וולא עליכ” שמתוכו הצליח במיוחד השיר “מאל חביבי מאלו” (מה יש לאהובי?). הוא הפך לאחד השירים הפופולריים והאהובים אי פעם בעולם הערבי מרגע שפורסם, ועד כה חצה את 70 מיליון הצפיות ביוטיוב. גם השיר הענוג “למין נשכי חאלי” (בפני מי עליי להתלונן?) מתוך האלבום אהוד על הקהל של סעד.

מאל חביב מאלו

בשנת 2014 הוציא דואט בשם “וואנא מעאכ” (כשאני איתך) עם הזמרת המרוקאית אסמאא למנוור שהפך ללהיט ענק, כמו כן הקליט את הדואט “יא אנסאן” (הוי בנאדם) עם הזמר הלבנוני סלאח אל-כורדי. השיר מבכה את הטבח שמבצעות קבוצות האסלאם הקיצוני במזרח התיכון בשם אללה, וקורא לשלום, לאהבה ולסובלנות.

את התהילה הכבירה של סעד בכל רחבי המזרח התיכון הוא קצר בזכות השיר, בהא הידיעה, “אינתי באע’יה וואחד” (את רוצה אחד). השיר מדבר על חוסר התאמה בין בני זוג שהרצונות שלהם לא עולים בקנה אחד, ובעיקר הגבר לא מוכן שבת הזוג תנצל אותו. השיר העמיד את סעד בשורה הראשונה בין זמרי הפופ הערביים המובילים. הלחן, המילים והקצב של השיר לא משאירים אף אחד אדיש. אנשים ממדינות ערב שמעולם לא שמעו על סעד כבר לא היו יכולים להתעלם ממנו. השיר צבר תוך זמר קצר מעל 40 מיליון צפיות ביוטיוב.

“אנתי באע’יה וואחד”

הפופולריות האדירה והחשיפה הוויראלית לשיר הממכר גורמים לזמרים ולזמרות מכל רחבי העולם הערבי לבצע אותו בכל מיני תוכניות ולמתמודדים בתוכניות ריאליטי לשיר אותו עד כי הוא הפך להמנון של ממש, ואפילו הצטרפו תנועות קבועות ומוכרות לשיר שסעד מבצע והקהל אחריו. ההישג הכי גדול של סעד הוא בכך שרבים שלא הבינו את המילים בלהג המרוקאי כעת מסוגלים לדלקם את השיר מתוך שינה ולהסביר כל מילה ומילה בו. גם במערב הוא קיבל חשיפה מסוימת, כשסעד היה מועמד איתו בשנת 2014 לטקס פרסי המוזיקה של MTV.

הופעה יפהפיה של סעד יחד עם אחד המתמודדים בתוכנית “סטאר אקדמי”

מכאן נסללה והובטחה הדרך של סעד להצלחה מהירה בכל רחבי העולם הערבי. הוא החל להתגלגל מהופעה להופעה וממדינה למדינה, כשכל מקום שאותו הוא עוזב ממשיך לזמזם את שיריו בהנאה. כך, בין היתר, הוא הופיע באלג’יריה, במצרים, בדובאי וכמובן במרוקו. כשהגיע בשנה שעברה להופיע בקניון בכווית הסתערו עליו מאות נשים מעריצות ששרו את פזמוני שיריו. ההתנפלות היתה כה גדולה והביאה להתפרצות עימותים בין המעריצות ובין אנשי האבטחה בקניון, שיצרו קשר עם המשטרה על מנת לסייע לסעד ולחלץ אותו.

כאמור, מתוך הרבה כבוד למולדת שלו, מחייה סעד את המסורת המרוקאית בהופעותיו. הוא מרבה לבצע שירי פולקלור מרוקאיים, שגם אצלנו במימונות ובחתונות שרים, כמו “ל-זֵין ללי עטאכ אללה” (היופי שהעניק לך האל):

בחודש אפריל האחרון הגיע סעד גם למחוזותינו והקפיץ את מעריציו מהגדה המערבית (יו”ש) בהופעה שנתן במלון גראנד פארק שברמאללה. במסגרת הביקור באזורנו הוא גם הגיע למסגד אל-אקצא ולכיפת הסלע שברחבת הר הבית והצטלם שם. את ההופעה הוא נתן בחליפה מיוחדת בעיצובו של חסן חג’אג’ שחציה עשוי מכאפייה, המזוהה עם הפלסטינים. הוא שר את השירים היפים ביותר שלו ונוסף להם גם  שר את השיר הפלסטיני המוכר “עלי אל-כופיה” (הנף את הכאפייה). ההופעה הוכתרה כהצלחה מסחררת.

בתחילת חודש מאי 2015 הוציא סעד את השיר המצליח ביותר שלו עד עתה, “לְמְעַלֵּם” (אתה “בעל הבית”). תוך יומיים בלבד הסינגל חצה את מיליון הצפיות ביוטיוב, ותוך עשרים ימים חצה את רף 20 מיליון הצפיות, הישג עצום שהכניס אותו לספר השיאים של גינס ומיצב אותו בתור הזמר הערבי השני שהצליח להגיע להישג זה (לאחר הזמר מאיחוד האמירויות חוסיין אל-ג’סמי עם השיר בלהג המצרי “בושרת ח’יר”). כעת הוא מועמד לזכות בטקס פרסי המוזיקה של MTV עם השיר. סעד הצליח אף לעקוף את ההישג לו זכתה היפאא ווהבי עם השיר האחרון שהוציאה באנגלית  “Breathing you in”.

“למעלם”

לדעתו של סעד הצלחתו הבלתי צפויה של השיר טמונה בחדשנותו מצד אחד ומצד שני בשמירתו על שורשיות המוזיקה המרוקאית שבאה לידי ביטוי למשל בשילוב בין הטרבוש על הראש ובין משקפי שמש אופנתיים, או בחליפה איתה הופיע סעד ברמאללה שמככבת בקליפ. כמו כן, הוא תולה את ההצלחה בוידאו קליפ המרהיב בבימויו של אמיר אל-רוואן, ובשיר עצמו שכתב והלחין הזמר ג’לאל אל-חמדאווי. הקליפ הציורי ומלא החיים שצולם במראקש שופע צבעים שמחים, חגיגיים וקיציים, ריקודי ברייקדאנס, תלבושות וקפטאנים מרוקאיים אסליים ושואף לצייר תמונה של מרוקו בשנות החמישים והשישים עם נגיעות פאנקיות מהעידן הנוכחי שלנו. לדעתי האישית סיבובי ההופעות בהם התמיד בשנה האחרונה מאז הוצאת “אנתי באע’יה וואחד” הגדילו אף הם את קהל שומעיו של סעד והבטיחו את ההצלחה שתבוא בשיר שיוציא אחריו.

אחלאם אל-שמסי, הזמרת מאיחוד האמיריות והשופטת בתוכנית “ערב איידול”, הביעה בעקבות הבאזז שיצא “למעלם” את תמיכתה בסעד בטוויטר באמרה כי הוא זמר נפלא. סעד מתכונן להקליט בקרוב דואט עם הכוכב הבחרייני ראשד אל-מאג’ד, להופיע בסרט בשייצא בשם “אל-רוח” וגם לצאת למסע הופעות לקראת וידאו קליפ חדש שיכלול גם את המעריצים והמעריצות שיגיעו להופעות.

העבודה הקשה של סעד משתלמת, בסבלנות רבה הוא קוצר את פירות השקעתו ומגשים את שאיפותיו ועבורו השמיים הם הגבול, הוא הרי רק בתחילת דרכו. הצלחתו חצתה כבר מזמן את גבולותיה של מרוקו והתפשטה לעבר כל מדינות ערב. נראה כי לא רחוק היום שבו יזכה להופיע עם מושא הערצתו ג’סטין טימברלייק. אולי למרות הכל יש משהו במקום השני הזה, בו זכה בראשית דרכו, שמבטיח הצלחה.

סעד מצליח לפרוץ את מחסומי השפה ולקרב דרך שיריו בין עמי ערב השונים בהציבו אתגר מאוד גדול בפני מעריציו, כיוון שהלהג המרוקאי ידוע בתור להג “קשה” להבנה וללמידה עבור חלקים רבים בעולם הערבי, שלא מבינים אותו בקלות ונזקקים לתרגומים שלו. ההצלחה שלו היא כה אדירה עד כי הוא מאלץ אפילו את המצרים העצלנים  לצאת מהבועה ה”אגיפטו-צנטרית” שלהם וללמוד את הלהג המרוקאי המדובר כדי להבין את משמעות המילים בלהיטיו הקליטים. סעד שובר את כל המוסכמות ומוכיח כי יש מקום לכל הלהגים וכי אין שום סיבה שהלהג המצרי יתנשא מעל כולם.

אחד משיריו האחרונים  – ע’לטאנה (2016)