מאורשלים ועד אלקודס – שמותיה של ירושלים בערבית

לירושלים ולאתריה עשרות שמות שהשתנו במהלך השנים על פי התנועות הפוליטיות והדתיות המשתנות, זאת על פי המנהג האנושי לפיו כיבושו של מקום מסתיים בשינוי שמו של המקום. הניסיון למחיקת שם מסויים מדפי ההיסטוריה הוא מעשה שכיח והוא נמשל למחיקת ההיסטוריה של בעליו הקודמים, לטרמינולוגיה עם משמעות חדשה ולסמל של ריבונות והתחלה של תקופה חדשה תחת בעלים חדשים. כך כמובן גם קרה, קורה ויקרה עם ירושלים ועם ערים נוספות, כדרכה של ההיסטוריה האנושית.  סקירה קצרה זו חשובה להכרת השמות הבולטים ביותר והאידיאולוגיה שמאחוריהם, שמות שחלקם משמשים זה לצד זה עד ימינו אנו.

  • השם הערבי המוסלמי המובהק של ירושלים כיום הוא אלקודס (القـُدْس) או אלאודס בהגייה ירושלמית, והוא נמצא בשימוש מזמן הטורקים. כיום הוא שמה הפופולרי ביותר של העיר בכלי התקשורת הערביים ובדיבור השוטף. פירושה המילולי הוא "הקודש" ונוהגים לכבדה בערבית בשם התואר "אלקודס אש-שריף" (ירושלים הנכבדת).
  • במקורות האסלמיים אנו רואים גיוון רב בשמות. כך למשל לאחר חורבנה של ירושלים היהודית בנו הרומאים עיר חדשה על חורבותיה וכינו אותה בשם איליא (إيلياء) או "איליא קפיטולינה" על שמו של הקיסר הרומי איליוס הדרינוס. הערבים אימצו את השם איליא  בעת כיבושה (638) מידי הביזנטים ולמשך תקופה קצרה לאחר מכן. המסגד שבנו המוסלמים בדרומו של ההר המכונה כיום "מסגד אלאקצא" (המסגד הקיצון יותר) גם הוא כונה בתחילת דרכו  "מסגד איליא" (مسجد إيلياء) כפי שמובא במקורות אסלאמיים בני התקופה.
  • השימוש במונח בית אלמקדס (بيت المقدس) אשר התגלגל לערבית מהשפה העברית (בית המקדש) באמצעות היהודים, הוא רב ביותר בספרות ההלכתית האסלאמית ובקרב חלק מהדרשנים המוסלמים, והוא משמש כיום כשמה של ירושלים בקרב גורמים מוסלמים דתיים וכן בפרסית לצד השם אורשלים.
  • אורשלים (أورشليم) זהו שמה של ירושלים בתרגום המקרא והאינג'יל לערבית והוא מבוסס על אחד משמותיה הקדומים "אור שלם". במונח זה משתמשים נוצרים דוברי ערבית בתפילותיהם וכן כלי תקשורת נוצריים בשפה הערבית. לאחרונה יש שימוש גובר של דוברים ישראלים בשפה הערבית בשם זה שכן זהו שם ניטרלי המרמז למקורותיה הטרום אסלאמיים של העיר.
  • בישראל שמה הערבי הרשמי של ירושלים הוא שילוב 2 המילים "אורשלים אלקודס"  (أورشليم القدس) והוא נמצא בשימוש בעיקר בתחנת קול ישראל בערבית ובקרב חלק מהדוברים הממשלתיים בשפה הערבית. בשלטי הדרכים בארץ אין אחידות וניתן לראות גרסאות שונות של השם: אורשלים, אורשלים אלקודס, אלקודס, ירושלים באותיות ערביות וכו'.

במלחמת טרמינולוגיה זו נשפך דיו רב והיא באה לידי ביטוי בספרים כתבות ופרסומים רבים שנועדו לחזק את המונח המוסלמי המובהק יותר "אלקודס" על פני "אורשלים", כך למשל לפני מספר שבועות הביעו עיתונים אסלאמיים ומצריים זעם בשל כתבה שפרסם עיתון אלאהראם תחת הכותרת: " שוכרי צפה עם נתניהו בגמר היורו באורשלים".

הזעם במקרה זה לא היה בשל ביקורו של שוכרי אלא בגלל שהעיתון אלאהראם העתיק את המונח "אורשלים" מדובר רה"מ בשפה הערבית אופיר גנדלמן ולא החליף אותו במילה "אלקודס". בפועל, אם האמת משנה למישהו, הרי שגם באלאהראם הביעו התנגדות לשימוש במונח אורשלים ומשום כך ציינו אותו שם בין שני גרשיים (סימן להיותו שם לא לגיטימי), אולם המבקרים והמתנגדים של העיתון הממסדי הוותיק לא רצו לפספס את ההזדמנות להאשים את העיתון בבגידה.

אורשלים או אלקודס

עבד אלמלכ בן מרואן ( 646 – 705), הח'ליף החמישי מבית אומיה, אשר נולד במדינה שבחצי האי ערב, בנה בירושלים מבני ציבור רבים וביניהם את מבנה כיפת הסלע (קובּת אצ-צח'רה) / כיפת הזהב המוכר בהר הבית.  הסלע היא אבן השתייה (מלשון תשתית) ווהיא מכונה במקורות האסלאמיים הקדומים "צַחְ'רַת אלְיַהוּד" (האבן של היהודים) או "קִיבְּלַת אלְיַהוּד" (כיוון התפילה של היהודים).

 

ירושלים מהר הזיתים שמות ירושלים בערבית
תמונה: ויקיפדיה Wayne McLean – Jgritz

כך לדוגמא בפרשנות של אט-טברי לפסוק (אַיַה) 142 בסורת הפרה (2) מובא חדית' מפי אלחסן אלבצרי (642 – 728 לספירה): "הדבר הראשון שהוחלף בקוראן הוא כיוון התפילה (הקיבלה) וזאת לאחר שהנביא היה פונה בתפילתו לעבר אבן בית המקדש (צח'רת בית אלמקדס) והיא כיוון התפילה של היהודים (קיבלת אליהוד)" "أوَّلُ ما نُسخ من القرآن القبلةُ. وذلك أنّ النبي صلى الله عليه وسلم كان يستقبل صَخرَة بيت المقدس، وهي قبلة اليهودِ". (לעיון בטקסט המקורי לחצו כאן, 2158)

לעומת זאת, בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש במונח  مسجد الصخرة "המסגד של האבן" (מסג'ד אצ-צח'רה) לציון כיפת הסלע, זאת למרות כי המקום איננו מסגד באפיונו, בצורתו או בייעודו.

הר הבית עצמו מופיע בתרגום התנ"ך והאינג'יל לערבית כ-"גַ'בַּל אלְהַיְכַּל" (הר בית המקדש). שם זה לא נמצא בשימוש כלי תקשורת ערביים כיום בכלל. בתקופה הטורקית כונה ההר ע"י המוסלמים בשם הניטרלי יחסית "אלחרם אלקדסי אש-שריף" (המתחם הקדוש הירושלמי המכובד) אולם מתחילת המאה העשרים ועד ימינו החלו דרשנים מוסלמים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת ערביים להכפיף את המושג "מסגד אלאקצא" לשטח הר הבית כולו ולהפסיק את השימוש במונח "אלחרם אלקדסי אש-שריף".

לסיכום, אין מנוס מלקבוע כי הבחירה לבכר שם מסויים על פני האחר היא בראש ובראשונה בחירה פוליטית אידיאולוגית הנוגעת להשקפת עולמו של הדובר ואיננה מחוייבת ההיסטוריה וכי עלינו להכיר את המשמעויות ההיסטוריות, העכשוויות והסמליות של כל שם ומונח בו אנו רוצים להשתמש בשפה שהיא איננה שפת אמו, כל שכן במילים שנמצאות במרכז סכסוך היסטורי ודתי ארוך שנים.

אודות רוני שלום

רוני שלום הוא מרצה, ראש התכנית ללימוד ערבית ומשמש כיועץ תקשורת וניו מדיה בערבית. חובב תקשורת, מוסיקה, פוליטיקה ופולקלור מהמרחב הערבי והאסלאמי